מחלת Acanthamoeba Keratitis והקשר לעדשות מגע

גלית היא אישה שגרה באנגליה בשנות ה-20 לחייה. היא מרכיבה עדשות מגע רכות קבועות (מחליפה כל חודש) כבר כמה שנים ומשתמשת בתמיסה רב-תכליתית לניקוי העדשות. גלית מאוד אוהבת לשחות בבריכה לאורך כל השנה. כשהיא נכנסת למים, זה בדרך כלל עם עדשות המגע, אבל גם עם משקפת, ולמרות זאת, לפעמים חודרים מים למשקפת. בסוף הקיץ, גלית התעוררה בבוקר עם רגישות לאור, טשטוש ודמעות יתר בעין ימין. העין היתה אדומה וכאובה, עם תחושה של גוף זר. גלית הלכה לאופטומטריסט שלה שנתן לה הפניה לחדר מיון. שם אבחנו לה Acanthamoeba keratitis. גלית עברה טיפול במשך חצי שנה, עם שלושה סוגים שונים של טיפות אנטיביוטיות עד שהצליחה להתגבר על הזיהום. אבל עדיין, נשארו לה צלקות קשות בעין ימין, והיא בתור להשתלת קרנית.

AC) Acanthamoeba keratitis) זו מחלה נדירה, אבל עם סיבוכים מורכבים. המחלה נגרמת על ידי פרוטוזואן (protozoan, טפיל חד תאי) שחי בשתי צורות- בצורה אקטיבית, ובצורה של ציסטה רדומה שעמידה לתנאי סביבה מאוד קשים, כך שמאוד קשה להיפטר מהן. כנראה נדבקים ב-AC עקב חשיפה למים מזוהמים עם הציסטות. מכוון שהציסטה מאוד עמידה, חיטוי רגיל לא פוגע בה. לדוגמה, הכלור שנמצא בבריכות שחיה ובג'קוזי, אינו הורג את הציסטות. בגלל עמידות הציסטות, הטיפול ב-AC בד"כ ארוך טווח (ממוצע של 10 חודשים). שליש מחולי AC סובלים מאיבוד ראייה בלתי הפיך ואחד מתוך ארבע יצטרך השתלת קרנית. כל אחד יכול לחלות ב-AC, אבל בעולם המפותח המחלה בדרך כלל פוגעת באנשים צעירים ובריאים אשר מרכיבים עדשות מגע קבועות. באנגליה לדוגמא, 90% מחולי AC הם אנשים צעירים המרכיבים עדשות מגע. 

לפני כמה חודשים, ד"ר ניקול קרנט ועמיתיה פרסמו בכתב העת British Journal of Ophthalmology מאמר המתאר את השכיחות וגורמי הסיכון ל- AC בפציינטים מבית חולים מורפילד בלונדון, שמטפל ברוב מקרי AC בדרום-מזרח אנגליה. הם מצאו שחלה עלייה מדאיגה, של פי שלוש, במקרים של AC משנת 2011. בכל המקרים, החולים היו צעירים שהרכיבו עדשות מגע רכות קבועות (לא חד פעמיות). מחברי המאמר טוענים ש-AC נדיר ופוגע ב-1 לכל מיליון תושבים באנגליה. אבל אצל מרכיבי עדשות מגע השכיחות יותר גבוהה והמחלה פוגעת ב- 2.5 לכל 100,000.

במקביל, אותם חוקרים ביצעו מחקר נוסף (case control study) בו חילקו שאלון למרכיבי עדשות מגע אחרים שהגיעו לבית חולים, 213 נבדקים (ללא AC), והשוו אותם ל-63 נבדקים (חולי AC). כל משתתפי המחקר הרכיבו עדשות מגע קבועות. גורמי הסיכון שעלו במחקר מחולקים לכמה קטגוריות- הרגלי שימוש בעדשות מגע, חשיפה למים וחומרים. לאנשים עם היגיינה לקויה (מדד הכולל בתוכו 14 שאלות רב ברירה שכולם שואלים על הגינייה) בטיפול בעדשות מגע -נמצא סיכון פי 3.3 לחלות ב-AC, ולאנשים שלא שטפו ויבשו ידייים לפני השימוש היה סיכון פי 3.7 לחלות במחלה.
לגבי חשיפה למים, גורמי סיכון כללו מקלחות ושטיפת פנים בזמן הרכבת עדשות מגע ושחייה בבריכות. לעומת זאת שחיה במים טבעיים, כגון ים ואגמים, לא היוו גורם סיכון ל-AC. לגבי חומרים, נמצא שלנבדקים שהשתמשו במוצר המנקה ומחטא את עדשת המגע המכיל Oxipol (כעת כבר לא בשימוש) היה סיכוי של כמעט פי 6 לחלות במחלה (לעומת שימוש בתמיסות כמו Hydrogen peroxide שלא היוו גורם סיכון למחלה). תוצאות המחקר מעידות שניתן למנוע, כמעט לחלוטין, הידבקות במחלה על ידי שימוש נכון בעדשות מגע.

מה השכיחות של AC בישראל? בגלל שאין חובת דיווח למשרד הבריאות על מקרים של AC, אין תשובה מדוייקת לשאלה זו. ב-2013 התפרסם מאמר ב-British Journal of Ophthalmology ,מאת ד"ר שמואל גרפי ועמיתיו מבית חולים פוריה. במחקר החוקרים שלחו שאלונים, למעבדות מיקרוביולוגיות ברחבי ישראל, שנותנות שירות למחלקות עיניים או רופאי עיניים בקהילה, בכדי לאתר את שכיחות AC בשנים 2008 עד 2013. המעבדות במחקר דיווחו על 23 מקרים שבהם הצליחו לזהות את הטפיל (שכיחות של 0.58 למיליון אנשים בישראל). למעשה, אם נשווה את התוצאות למחקר שדווח באנגליה, בישראל החוקרים מצאו שכיחות נמוכה יותר, וזאת למרות ששכיחות מרכיבי עדשות מגע דומה בשתי הארצות. החוקרים מזהירים במאמר כי הם מאמינים שהשכיחות האמיתית בישראל היא אפילו גבוהה יותר, כיוון שלא כל מקרה של AC נשלח לבדיקות מיקרוביולוגית. הם ממליצים לרופאי עיניים להיות יותר מודעים ל-AC ולשלוח דגימות לבדיקת מעבדה לזיהוי מיקרוביולוגי, כיוון שזיהוי מדויק של הטפיל יוביל לטיפול נכון ויעיל ולסיכויי החלמה גבוהים יותר. 

לחוקרים מאנגליה יש המלצות כיצד ניתן למנוע עוד מקרי AC ולעצור את המחלה. הם אומרים שעדשות מגע הם תכשיר רפואי, ולכן מאוד חשוב להזהיר אנשים מסכנת AC. הם אפילו ממליצים לשים על קופסאות עדשות מגע אזהרה מפני AC. יתרה מכך, לדעתם אופטומטריסטים צריכים לתת למטופליהם הדרכה על היגיינה נכונה בעת השימוש בעדשות מגע, הכוללת שטיפה ויבוש ידיים טרם נגיעה בעדשות, ומניעת הרכבת עדשות בכל מגע עם מים כולל שחיה, שטיפת פנים ומקלחות. כפי הנראה, עדשות מגע יומיות, שלא דורשות תמיסות ומחסניות (כלי אחסון לעדשות) יותר בטוחות לשימוש אבל אין מחקרים שמעידים על כך בוודאות. לדעת ד"ר קרנט, החוקרת הראשית במחקר, יש להפיץ את תוצאות המחקר לכל האופטומטריסטים ורופאי העיניים, בכדי למנוע את המחלה. 

אגודת עדשות המגע באנגליה (British Contact Lens Association) והאקדמיה לאופטומטריה בארה"ב (American Academy of Optometry) חוששים שלמרות הקשר הברור בין מים ו-AC, אופטומטריסטים לא מספיק מזהירים את הפציינטים שלהם. לפיכך, הם ממליצים לשים על כל קופסאות עדשות מגע מדבקה גדולה שכתוב עליה "No Water".

למרכיבי עדשות מגע "ותיקים" קשה לשנות הרגלים. עם זאת, חובתנו לוודא בעיקר עם מרכיבי עדשות קשות לסוגיהן ומיניסקלרליות על אי שימוש במי ברז לצורך שטיפת העדשה מסבון הניקוי. כמו כן, בזמן הרכבת העדשות, קשות ורכות כאחד (גם יומיות), לא לשטוף את העיניים במי ברז במהלך ההרכבה. יש לדאוג לשימוש מושכל ונכון לפי הוראות השימוש בחומרי הניקוי הכולל שפשוף ידני של פני העדשה ושטיפתה בנוזל המיועד לכך מיד עם הסרתה מהעין.

מכוון שהרגלים וטיפול נכון בעדשות מגע עוזרים לשמור את עינייך בריאות, הנה כמה כללי עשה ואל תעשה בשימוש בעדשות מגע:

עשה

• יש לשטוף ידיים במים וסבון ולנגב במגבת ידיים יבשה לפני הרכבה והורדה.
• יש להשתמש בתמיסה חדשה במחסנית כל יום.
• יש לשפוך את התמיסה שהעדשות הושרו אחרי ההרכבה ולהשאירה לייבוש בחדר מאוורר (לא בחדרי אמבטיה על השיש).
• יש להחליף את מחסנית העדשות כל 30 יום.
• יש לוודא כי בקבוק התמיסה סגור לאחר כל שימוש.
• חובה להגדיר לפציינט על עדכון האופטומטריסט המטפל בכל מצב של עין אדומה חריגה יחד עם דמעת רגישות לאור תחושת אי נוחות וכאבים.
• יש להרכיב עדשות לפני איפור ולהסירו לאחר ההורדה.
• חובה לקבוע תור למעקב טרם היציאה מהמרפאה/חנות.

אל תעשה

• אין להשתמש במי ברז על מנת לשטוף את העדשות או המחסנית.
• אין להתקלח / להיכנס לבריכה / לים עם עדשות.
• אין לדלל או לבצע שימוש חוזר בתמיסה שבמחסנית.
• אין להרכיב עדשות אם מרגישים אי נוחות או עיניים אדומות.
• יש להשרות את העדשות בתמיסת חיטי המותאמת לסוג העדשה ולעיניים ספציפית. לפרק זמן של גמר חיטוי המצוין על אריזת התמיסה.
• אין להצמיד את בקבוק התמיסה לעדשה לעיניים וא לעדשה מחשש לזיהום.
• אין לישון עם העדשות אלא בהנחיה בלבד.
• אין להחליף תמיסה עצמאית אלא באישור האופטומטריסט המטפל בלבד לאחר הוראות שימוש והדרכה.

*המאמר נכתב על ידי פרופ' אריאלה גורדון-שאג, ראש החוג למדעי האופטומטריה, ואייל גל, ראש מרפאת עדשות מגע במכללה האקדמית הדסה ירושלים.