מחקר חדש - משתנים אישיותיים ככלי לחיזוי נטייה פוליטית

 המחקר נערך לפני הבחירות באפריל 2019, ונטלו בו חלק 314 משתתפים מרחבי הקשת הפוליטית.

בספרות המחקרית והתאורטית בנושא מקובל להתייחס למשתנים סוציו-דמוגרפיים, כגון מעמד סוציו-אקונומי, מוצא אתני, מגדר, גיל ומקום מגורים, ככאלה שבעזרתם ניתן לנבא נטייה פוליטית. במחקר הנוכחי ביקש ד"ר אלפסי לבחון האם ישנם גם תכונות ונטיות אישיות שמנבאות את הנטייה הפוליטית מעבר להשפעה של המשתנים הסוציו-דמוגרפיים האלו. בהתאם לכך, בנוסף למשתנים דמוגרפיים, נבחנו במחקר הנוכחי גם משתנים אישיותיים.

ראשית, נבחנה ההשפעה האפשרית של מה שמכונה "חמשת הגדולים"– חמשת גורמי האישיות. השאלון לקוח ממודל מרכזי בפסיכולוגיה ("The Big 5"), שעל סמך ניתוח גורמים של ממצאים מאלפי מחקרים בתחום האישיות והפסיכולוגיה החברתית, מצא שניתן למפות את האישיות על רצף של חמישה ממדים: נוירוטיות – כלומר עד כמה האדם יציב רגשית או נוטה למצבי רוח, פתיחות לחוויה, מצפוניות (הנטייה לפעול לפי נורמות חברתיות), מוחצנות מול מופנמות, והממד האחרון הוא עד כמה האדם נעים, חביב וידידותי.

בנוסף לחמשת הממדים הללו, המחקר הנוכחי בחן משתנה נוסף: נטייה לחשיבה דיכוטומית. חשיבה דיכוטומית הינה נטייה קוגניטיבית לסווג מידע במונחים של אפשרויות בינאריות: "שחור או לבן", "טוב או רע", "הכול או כלום". סגנון חשיבה זה נמצא קשור לתגובות רגשיות והתנהגותיות שליליות למצבים של עמימות, אי בהירות וחוסר וודאות.

מלבד שאלונים מתוקפים ומהימנים שבחנו את המשתנים הנ"ל, הנבדקים במחקר גם התבקשו לציין לאיזו מפלגה בכוונתם להצביע בבחירות הקרובות (שנערכו באפריל 2019), לאיזו מפלגה הצביעו בבחירות 2015, וכן לדרג את על סולם של 1 עד 7 את הנטייה הפוליטית שלהם לימין או לשמאל. לאחר איסוף הנתונים התבצע ניתוח באמצעות מודל רגרסיה, המודד סטטיסטית אילו משתנים מנבאים בצורה המובהקת ביותר את המשתנה המנובא. כלומר, במקרה של המחקר הנוכחי, אילו מרכיבים אישיותיים מצליחים לנבא נטייה פוליטית. 

מן הממצאים עולה שישנם משתנים מובהקים שמנבאים נטייה פוליטית, מעבר להשפעה של כל המשתנים האחרים: הראשון - רמת דתיות. ככל שאנשים הגדירו עצמם כדתיים יותר, הם דווחו יותר על נטייה לצד הימני של המפה הפוליטית. בנוסף, נמצאה כי חשיבה דיכוטומית מנבאת נטייה פוליטית לימין, אף מעבר להשפעה של התכונות האישיותיות האחרות ומשתנים דמוגרפיים הידועים כקשורים לנטייה פוליטית. עוד נמצא, כי מתוך חמשת תכונות האישיות, מצפוניות קשורה לנטייה פוליטית לימין, ואילו פתיחות לחוויה ונוירוטיות קשורות לנטייה פוליטית לשמאל. 

ממצאי המחקר מרמזים על כך, שהבדלים בינאישיים בנטייה פוליטית יכולים להיות מוסברים במונחים של מוטיבציות רגשית ותהליכים קוגניטיביים, ומדגישים את החשיבות של תהליכים פסיכולוגיים בשדה הפוליטי.

מה משפיע על האופן בו אנו בוחרים לאיזו מפלגה להצביע בבחירות? מחקר חדש שערך ד"ר איציק אלפסי מהחוג למדעי ההתנהגות בחן האם ישנם משתנים אישיותיים שיכולים לנבא נטייה פוליטית. המחקר נערך לפני הבחירות באפריל 2019, ונטלו בו חלק 314 משתתפים מרחבי הקשת הפוליטית. 

בספרות המחקרית והתאורטית בנושא מקובל להתייחס למשתנים סוציו-דמוגרפיים, כגון מעמד סוציו-אקונומי, מוצא אתני, מגדר, גיל ומקום מגורים, ככאלה שבעזרתם ניתן לנבא נטייה פוליטית. במחקר הנוכחי ביקש ד"ר אלפסי לבחון האם ישנם גם תכונות ונטיות אישיות שמנבאות את הנטייה הפוליטית מעבר להשפעה של המשתנים הסוציו-דמוגרפיים האלו. בהתאם לכך, בנוסף למשתנים דמוגרפיים, נבחנו במחקר הנוכחי גם משתנים אישיותיים. 

ראשית, נבחנה ההשפעה האפשרית של מה שמכונה "חמשת הגדולים"– חמשת גורמי האישיות. השאלון לקוח ממודל מרכזי בפסיכולוגיה ("The Big 5"), שעל סמך ניתוח גורמים של ממצאים מאלפי מחקרים בתחום האישיות והפסיכולוגיה החברתית, מצא שניתן למפות את האישיות על רצף של חמישה ממדים: נוירוטיות – כלומר עד כמה האדם יציב רגשית או נוטה למצבי רוח, פתיחות לחוויה, מצפוניות (הנטייה לפעול לפי נורמות חברתיות), מוחצנות מול מופנמות, והממד האחרון הוא עד כמה האדם נעים, חביב וידידותי. 

בנוסף לחמשת הממדים הללו, המחקר הנוכחי בחן משתנה נוסף: נטייה לחשיבה דיכוטומית. חשיבה דיכוטומית הינה נטייה קוגניטיבית לסווג מידע במונחים של אפשרויות בינאריות: "שחור או לבן", "טוב או רע", "הכול או כלום". סגנון חשיבה זה נמצא קשור לתגובות רגשיות והתנהגותיות שליליות למצבים של עמימות, אי בהירות וחוסר וודאות.

מלבד שאלונים מתוקפים ומהימנים שבחנו את המשתנים הנ"ל, הנבדקים במחקר גם התבקשו לציין לאיזו מפלגה בכוונתם להצביע בבחירות הקרובות (שנערכו באפריל 2019), לאיזו מפלגה הצביעו בבחירות 2015, וכן לדרג את על סולם של 1 עד 7 את הנטייה הפוליטית שלהם לימין או לשמאל. לאחר איסוף הנתונים התבצע ניתוח באמצעות מודל רגרסיה, המודד סטטיסטית אילו משתנים מנבאים בצורה המובהקת ביותר את המשתנה המנובא. כלומר, במקרה של המחקר הנוכחי, אילו מרכיבים אישיותיים מצליחים לנבא נטייה פוליטית. 

מן הממצאים עולה שישנם משתנים מובהקים שמנבאים נטייה פוליטית, מעבר להשפעה של כל המשתנים האחרים: הראשון - רמת דתיות. ככל שאנשים הגדירו עצמם כדתיים יותר, הם דווחו יותר על נטייה לצד הימני של המפה הפוליטית. בנוסף, נמצאה כי חשיבה דיכוטומית מנבאת נטייה פוליטית לימין, אף מעבר להשפעה של התכונות האישיותיות האחרות ומשתנים דמוגרפיים הידועים כקשורים לנטייה פוליטית. עוד נמצא, כי מתוך חמשת תכונות האישיות, מצפוניות קשורה לנטייה פוליטית לימין, ואילו פתיחות לחוויה ונוירוטיות קשורות לנטייה פוליטית לשמאל. 

ממצאי המחקר מרמזים על כך, שהבדלים בינאישיים בנטייה פוליטית יכולים להיות מוסברים במונחים של מוטיבציות רגשית ותהליכים קוגניטיביים, ומדגישים את החשיבות של תהליכים פסיכולוגיים בשדה הפוליטי.

* ד"ר יצחק אלפסי הוא פסיכולוג חברתי, מרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית הדסה ירושלים, יו"ר בית"ר נורדיה לשעבר וממייסדי המועדון.