הנשמה לשירותים החברתיים – על מחאת העובדים הסוציאליים

מאת נוגה פיטובסקי נוה

בימים אלה אנו מצויים בעיצומה של מחאת העובדים הסוציאליים, אשר נכון לכתיבת שורות אלה, ככל הנראה תימשך לתוך השבתה של השירותים הסוציאליים. שלושה נושאים עיקריים עומדים בליבה של המחאה: דרישת העובדים הסוציאליים לשכר הוגן על עבודתם, דרישתם לתנאי עבודה הולמים אשר מאפשרים עבודה ראויה, בהם גם ניטור עומסי העבודה, ודרישתם למיגון מפני אלימות. המכנה המשותף לשלושת דרישות אלה, הוא בתביעה של אנשי המקצוע לקבל את הכבוד, ההערכה והתגמול הראויים על פועלם המקצועי והחשוב.

על פי נתוני משרד הרווחה, המחלקות לשירותים חברתיים בישראל מטפלות בכ-20% מהאוכלוסייה. במילים אחרות, לכל משפחה חמישית בישראל יש "תיק" ברווחה. נתון זה, מאפיין את עבודת המחלקות בעתות שגרה. בעתות משבר, כדוגמת משבר הקורונה, שיעור הפניות עולה באופן דרמטי. במשבר הקורונה העובדים הסוציאליים עמדו בחזית הטיפול באוכלוסייה, לצד הצוותים הרפואיים. העובדים הסוציאליים הם אלה אשר דאגו לשמור על קשר עם האזרחים הוותיקים, להתעניין בשלומם ולענות לצרכיהם. העובדים הסוציאליים הם אלה אשר דאגו לכל למשפחות שנזקקו לסיוע במזון, ובהן אלפי משפחות של "עניים חדשים" שמצבן הכלכלי התדרדר בעקבות המשבר. העובדים הסוציאליים הם אלה אשר נתנו מענה לעלייה של מאות (!!) אחוזים בפנייה לשירותים החברתיים על רקע של אלימות במשפחה. משבר הקורונה מלמד אותנו שאיש אינו חסין מפני המגיפה, בין אם מבחינה רפואית ובין אם מבחינה חברתית-כלכלית. האם בשל כך זוכים העובדים הסוציאליים להכרה הראויה בחשיבותם? לצערנו התשובה לכך שלילית.

מאז קום המדינה, לשכות הסעד כפי שנקראו דאז, נותבו בעיקר לתת מענים לאוכלוסיות העולים החדשים שחיה במעברות. כבר אז, הלשכות סבלו מסטיגמה קשה ומתקצוב נמוך. גם אז כמו היום, אפשרויות הסיוע שהיו בידי העובדות הסוציאליות היו מעטות והן חשו שידיהן כבולות אל מול הצרכים הרבים של האוכלוסיות בטיפולן. גם היום, התקצוב של השירותים החברתיים בישראל הוא מהנמוך במדינות המערב. העובדים הסוציאליים עובדים תחת עומס עבודה בלתי סביר אשר מגיע לעשרות ולעיתים אף למאות תיקים עבור כל עובדת סוציאלית. מאחרי כל "תיק" כזה, עומד אדם: אם זה ילד בסיכון, אם אלה הורים המחכים לייעוץ, אם זו משפחה שחיה בעוני ואם זה קשיש בודד. האפשרות של העובדים הסוציאליים לתת מענה מקצועי והולם לאוכלוסיות בטיפולם היא נמוכה, עקב תנאי העבודה הירודים. עומס העבודה הוא תוצר של מספר סיבות, ובהן תת-תקינה של המחלקות, אך לא פחות מכך של שכר בלתי-ראוי, המוביל למאות תקנים לא-מאוישים במחלקות ברחבי הארץ. אחוז גבוה של עובדים סוציאליים מועסק בחלקיות משרה, או בארגונים מופרטים ללא תנאים סוציאליים. בנוסף לכל זאת, העובדים הסוציאליים עובדים ללא מיגון כך שהם חשופים לאלימות קשה מצד הפונים, ולהסתה חמורה בתקשורת וברשתות החברתיות.

היום אנחנו אומרים "די". די להשתמש בעובדים הסוציאליים כעלה תאנה, למדיניות רווחה כושלת. העובדים הסוציאליים אינם שק אגרוף ואינם בשר תותחים. תנו את אשר מגיע לאנשי המקצוע הראויים, העומדים בלב העשייה החברתית בשגרה ובעתות חירום.

נוגה פיטובסקי נוה היא עו"ס ומרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית הדסה.
לדף הבית של החוג לעבודה סוציאלית במכללה