חינוך רפואי וערבות הדדית-השטיח את עקומת הבורות

ערבות הדדית היא קלישאה שנזרקה לחלל האוויר פעמים רבות ובהקשרים שונים בתקופת התפרצות נגיף הקורונה, אולם לא היא לא חייבת להישאר בהכרח במסגרת קלישאה. טוב יהיה אם השיח על ערבות הדדית יוביל לשינויים רבים ומשמעותיים בתחומים השונים. דוגמא לכך, ניתן לראות במצבם של העצמאים שנפגעו רבות מהמשבר, כמו גם שינוי בעומס ושעות העבודה של המתמחים, נושא שעלה שוב על סדר היום הציבורי לאחרונה. 

מעבר לנושאים המתבקשים שמקבלים חשיפה ואולי אף יזכו להפוך מקלישאה למציאות, נושא החינוך הרפואי לצערי אינו זוכה לחשיפה מספיקה וכמו כן אינו מטופל ברמת תרגום שלו לתוכניות פעולה ומניעה נקודתיות.

התפרצות פנדמיית covid-19 בעולם ובישראל הציפה את החשיבות הגדולה של חינוך רפואי ומדעי בסיסי של האוכלוסייה ובכללו קיום תכניות בריאות במוסדות החינוך, וחינוך בסיסי בנושאי מחלות, חיסונים, אורח חיים בריא וכדומה. לימודים אלו מתקיימים במסגרות החינוך השונות במסגרת לימודי מדע בסיסיים, ובמסגרת תכניות לימוד ייעודיות לנושאים אלו. 

היעדר חינוך רפואי ומדעי בסיסי זה בקרב קבוצות אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית בדגש על ההחברה החרדית, המדירה את עצמה מן הכלל בנושאי ליבה וחינוך מדעי, מהווה למעשה מכשול בקיום מערכת בריאות מוגנת וחזקה גם בימים כתיקונם. 

הנתונים המעידים על תחלואה מוגברת בקרב האוכלוסייה החרדית לא צריכים להפתיע את מערכת הבריאות שנתפסה שוב לא מוכנה, זאת מכיוון שהיא לא למדה את הלקח מהתפרצויות קודמות לאורך השנים של מחלות ילדות דוגמת חצבת ושעלת. 

קיימת תמימות דעים כי מערכת הבריאות הופקרה ברמת המוכנות והמוגנות שלה, אולם חשוב להאיר את האור על הטיפול בהעלאת המודעות והחינוך הרפואי של האוכלוסייה בכלל, ובפרט במגזר זה. משבר הקורונה האחרון הוכיח עד כמה הדבר נחוץ. 

היעדר ידע והבנה בסיסית בתחום, יחד עם קשיי תקשורת והסברה במגזר החרדי הובילו במידה רבה לרמת היענות נמוכה להנחיות והם חלק מהשלכות של היעדר ידע וחינוך רפואי לקוי.

מדינת ישראל לכן, אינה יכולה להפקיר פלחים שונים באוכלוסייה לבורות בתחומי מדע ורפואה בסיסיים. פעמים רבות נתפס לימוד נושאי הליבה ואף לימודי ההשכלה הגבוהה בחברה החרדית כניסיון השתלטות ושינוי סטאטוס קוו קיים, ואף משמש לא פעם ככלי להתנצחות פוליטית, אולם יש לזכור כי במיוחד בתחומים אלו, יש לכך ערך מעבר לתועלת הפרט וכלכלת המדינה. ערבות הדדית היא גם חינוך האוכלוסייה ושמירה ודאגה לבריאות האוכלוסייה כולה.

בסיום משבר זה, טוב יהיה אם נבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות יקבלו על עצמם הטמעת אמנה חברתית שנובעת מתוך ערבות ואחריות הדדית. אמנה שתתורגם לפעולות ותקציבים שיובילו מהפכה בידע הרפואי המדעי הבסיסי יחד עם מודעות לאורח חיים בריא בקרב האוכלוסייה החרדית, כמו במגזרים רבים אחרים.

ממשל ומדינה המאפשרים את המשך המצב הקיים שבא לידי ביטוי גם בקושי הגדול לשלב אוכלוסייה זו באקדמיה ובשוק העבודה, למעשה מפקירים את אזרחי המדינה כולה, ברמה הכלכלית, החברתית והבריאותית. 

הקורונה היא נורת אזהרה עבורנו שאל לנו להתעלם ממנה. התמודדות אמיצה ואמיתית עם חינוך רפואי ומדעי לכלל האוכלוסייה תהווה חלק מאלמנט רחב של בניית שלמות וחוסן של החברה בישראל על שלל מרכיביה וגווניה.

לדף הבית של החוג לניהול ארגוני שירות

* ד"ר ליאור נעמתי-שניידר היא מומחית לניהול ושיווק מערכות בריאות, ומרצה בחוג לניהול ארגני שירות, המכללה האקדמית הדסה ירושלים