כיצד הגשים תאגיד "כאן" את ערכי השידור הציבורי כבר בשנה הראשונה להקמתו,

כיצד הגשים תאגיד "כאן" את ערכי השידור הציבורי כבר בשנה הראשונה להקמתו, עוד לפני שהחל לשדר בטלוויזיה וברדיו?
במחקר חדש שפורסם לאחרונה, מסבירה ד"ר אורנית קליין-שגריר, החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה כיצד אסטרטגית דיגיטל פירסט (Digital First) יחד עם המציאות שנכפתה על התאגיד בשנתו הראשונה הגשימו את הערכים שהם אבני היסוד של שידור ציבורי: עצמאות, גיוון בפלטפורמות ודעות, ייחודיות, חדשנות ומעורבות של קהל הצופים.

כזכור לכולנו תאגיד השידור "כאן" הגיע לעולם בלידה לא טבעית. הוא הוקם ב2015 ונועד להחליף את רשות השידור הישנה. למרות שהקמת התאגיד התבססה על חוק שיזמה הממשלה ואושר בכנסת הוא נתקל בהתנגדות, לחצים רבים מצד פוליטיקאים, ניסיונות דה-לגיטימציה לעובדיו ועד איומים מפורשים לסגירה. מציאות זו יצרה סיטואציה ייחודית בה התאגיד לא קיבל גישה לערוצי שידור, רדיו וטלוויזיה, ונאלץ לפעול בעזרת פלטפורמות דיגיטליות בלבד – כך במשך יותר משנה.

מחקרה החדש של ד"ר אורנית קליין-שגריר, חוקרת תקשורת ומרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה, אשר פורסם בכתב העת "Journal of European Television History & Culture" ניסה לנתח את אותה מציאות ייחודית בהקשר לערכי הליבה של תקשורת ציבורית בעידן הדיגיטלי – כפי שניסח אותן ארגון השידור האירופי (EBU) וכפי שהוגדרו בדו"ח לנדס.
המחקר מצא כי האסטרטגיה המרכזית של קדימות תכנים המופצים באופן דיגיטלי (Digital First) שבה נקטו בכירי התאגיד כאסטרטגיה מוכוונת מראש, אבל גם כמציאות שנכפתה עליהם, סייעה לתאגיד בשנה הראשונה להקמתו להגשים את אותם ערכים של שידור ציבורי כדוגמת: עצמאות משליטה פוליטית, הגעה לכמה שיותר אנשים דרך פלטפורמות שונות, קידום השתתפות ומעורבות של הקהל, הצגת מגוון העובדים, הבלטת הייחודיות של התאגיד והפגנת חדשנות ויצירתיות הם כארגון והן בתכנים עצמם.

במסגרת המחקר שהתבסס על ראיונות עם עובדי התאגיד, ניתוח הסיקור התקשורתי וניתוח התכנים הדיגיטליים שהופקו, זיהתה ד"ר אורנית קליין-שגריר ארבעה אפיקי פעולה מרכזיים בהם השתמש התאגיד, בין במכוון ובין כתגובה להתרחשויות הפוליטיות בהקשר שלו. מטרתו של אפיק הפעולה היה לקבוע עובדות בשטח, לעלות לאוויר ולהציג את התאגיד לציבור, זאת על ידי נוכחות דיגיטלית מאסיבית. אפיק זה כפי שהגדיר אחד מעובדי התאגיד הרגיש כמו סוג של "חומה ומגדל" שנבע מהצורך להגיב לאיומים פוליטיים לסגור את התאגיד.

אחת הביקורות המשמעותיות שהופנתה כלפי התאגיד מתוך ניסיון לייצר לו דה לגיטימציה היא שמדובר בחבורה של עיתונאים בעלי אג'נדה פוליטית שמאלנית. על כן, בחרו אנשי התאגיד לענות לטענות אלה דרך סרטוני רשת הומוריסטיים ועד סרטונים רציניים שהסבירו לקהל הרחב כיצד לגלות פרופילים מזויפים בפייסבוק. דבר זה נעשה מכיוון שעובדי התאגיד הושמצו על ידי פרופילים מזויפים בפייסבוק.

כדי שארגוני שידור ציבורי ישרדו וישגשגו הם זקוקים לתמיכה של הציבור. לפיכך, ניסו ב"כאן לגייס את תמיכת הציבור הישראלי על יד הזמנתו למעורבות בתכני השידור ושותפות בהחלטות ביצירת התכנים. כפי שתיארה זאת אחת העובדות" האסטרטגיה הייתה - בואו ניתן לציבור להשתתף, נעשה מהם שותפים שלנו. שאלנו אותם מה אתם רוצים שנהיה? איזה תוכן אתם רוצים? איך ואיפה אתם רוצים את התוכן שלכם? הכל דרך הרשתות החברתיות".

בתוך אותה התמודדות והישרדות תמיד ריחף ברקע הצורך לספק תוכן ייחודי בסביבה תקשורתית מסחרית. במקרה של כאן, הייחודיות הובלטה לא רק אל מול הערוצים המסחריים אלא גם ואולי בעיקר אל מול רשות השידור הוותיקה שנתפסה כאנאכרוניסטית וככזו שלא הצליחה להתאים את עצמה לעידן הדיגיטלי. לכן, התאגיד הבליט את המאפיינים החדשניים שלו את הרלוונטיות הטכנולוגית והיצירתיות הדיגיטלית כדי להוכיח את ייחודיותו.

ד"ר אורנית קליין-שגריר, החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה מסכמת: "לרוב ארגוני שידור של רדיו וטלוויזיה מחויבים מפאת הנסיבות המשתנות, להסתגל לעידן הדיגיטלי ולנהל בנוסף לשידור, פעילויות מקוונות און ליין. במקרה של כאן, הוא פעל רק און ליין ללא גישה כלל לערוצי השידור. אל מול הלחצים הפוליטיים והאיומים לפרקו התאגיד ניצל את הפלטפורמות הדיגיטליות והרשתות החברתיות על מנת להתנגד ולהדוף את הלחצים של הפוליטיקאים ובו זמנית לנסות ולייצר לגיטימציה בעיני הציבור".

"המנהלים של כאן היו צריכים לנווט בין שני ערכים אלו וכיום נדמה שהלחצים על התאגיד שככו, בעיקר תודות למצב הפוליטי הלא ברור. אולם, סביר להניח שגם בהמשך הדרך התאגיד יצטרך להמשיך להיאבק על העצמאות שלו מול הפוליטיקאים ועל הלגיטימציה שלו בעיניי הציבור, אולי אפילו על קיומו".

לימודי תואר ראשון בפוליטיקה ותקשורת