רשת + 10 = הזדמנות
גם אני הצטערתי לשמוע על המיזוג בין חברות הטלוויזיה רשת וערוץ 10 שפירושו המעשי הוא מיזוג שני ערוצים. זה היה צפוי וכנראה בלתי נמנע עקב ההפסדים ההולכים וגדלים של הערוצים בשוק התחרותי. הפסדים הנובעים מזליגת צופים מערוצי הברודקאסט אל מסכים אחרים ואל ספקי תוכן חדשים, כמו נטפליקס, הפסדים שהחריפו לאחר הפיצול בערוץ 2 שמשמעו המעשי היה פיצול הצופים בין שלושה ערוצי ברודקאסט מסחריים במקום שניים עד אז.
הצטערתי לשמוע על המיזוג כי שוק תקשורתי מגוון ותחרותי זה טוב לנו, הצופים. אני גם חוששת לגורלן של חברת החדשות המצויינת של ערוץ 10 ולתכניות התחקירים החשובות שלו כי תקשורת ביקורתית ומקצועית זה טוב לנו, האזרחים. ואולי יותר מכל ציער אותי לשמוע שהמיזוג יהיה כרוך כנראה בפיטורים של אנשים רבים.
מצד שני אולי יש כאן דווקא הזדמנות. ראשית, מצב בו יש ערוץ אחד פחות בשלט יאפשר לערוץ 11 של תאגיד "כאן" למשוך יותר צופים אל התכניות האיכותיות (בחלקן הגדול) שהוא משדר. שנית, לחברה הממוזגת תהיה עמידות כלכלית טובה יותר. כיסים עמוקים יותר לחברה אחת קטנה יותר עם פחות הוצאות על תכנים לשידור יכולים לאפשר לחברת הטלוויזיה החדשה להיות אמיצה יותר. להעז ולשדר תחקירים מקצועיים וביקורתיים, להרכיב כל ערב מהדורת חדשות מגוונת, אמינה ויסודית ולהשקיע יותר כסף וזמן בעבודה עיתונאית מקצועית. חברת טלוויזיה חזקה יכולה גם להציע לוח שידורים מקורי. אין טעם להציע בתפריט החדש את אותן המנות המוצעות בקשת (ערוץ 12) כדאי להעז בסדרות דרמה ודוקו שיכולות להיות גם מושכות קהל. כדאי להציע גם פורמטים מקוריים ולא לחמם מחדש תכניות שכבר הוגשו שוב ושוב אצל המתחרים.
ואולי ההזדמנות הגדולה ביותר שעומדת בפני החברה המאוחדת היא להוביל את שוק הטלוויזיה בארץ אל העידן הדיגיטלי. הצופים כבר פחות יושבים כל ערב מול השידור החי בסלון (אולי רק בחודש הקרוב בזמן המונדיאל), הם עסוקים במסכים אחרים – לפעמים במקביל. לחברת הטלוויזיה הגדולה והמבוססת תהייה הזדמנות לפתח פלטפורמות סטרימינג לצפייה בתכנים שלה, להיות פעילה ויצירתית בעולם הפודקאסטים המתרחב ולאפשר לצופים להיות פעילים ברשתות חברתיות בצורות מגוונות. אולי כדאי להביט הצידה אל המתחרים החדשים בתאגיד "כאן" ולקבל השראה מפעילות הדיגיטל המרשימה שלהם. ואחרון חביב, אולי זו הזדמנות לנסות מודלים כלכליים חדשים לצריכת תוכן בנוסף למודל הקשיש של מדידת הרייטינג ומכירת פרסומות בערוץ הטלוויזיה.
נכון, הערוצים יכולים להמשיך לחלוב את הפרה של שידורי הטלוויזיה הותיקים ולהתפרנס באופן סביר (לעת עתה) ממקבצי פרסומות ארוכים ומבריחי צופים אבל לחברה החדשה המתהווה עכשיו יש גם הזדמנות להתוות את קוי המתאר של חברת המדיה של העתיד.
לקריאת המאמר בעיתון דה-מרקר (28.6.2018)
* ד"ר אורנית קליין שגריר היא חוקרת טלוויזיה ומרצה בכירה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים